קשה לך להרדים את תינוקך? בואי ללמוד על שינה אצל תינוקות, הפכי עצמך ל-"סוכנת שינוי"!

בטח שמת לב 🙂 שבעיות שינה שכיחות מאוד אצל תינוקות.

מאיפה בא הקושי להרדים את הילד?

קיימים קשרים משמעותיים בין בעיות שינה של ילדים מגיל חצי שנה עד שנתיים לבין גורמים הקשורים בהורים, כמו, למשל, השיטה בה הם מרגיעים את הילד. המחקר המדעי בנושא מצא קשרים מובהקים בין בעיות השינה לקשיים בהצבת גבולות, ספקות במסוגלות ההורית וכעס מודחק כלפי התינוק, לעומת זאת, דאגות ביחס לרעב או ביחס לבטיחות התינוק לא נמצאו קשורות לבעיות השינה. הקשיים בהצבת גבולות וכו' גורמים להורים להשתמש בשיטות הרגעה, כמו הרדמה על הידיים, ומה שמנבא את התפתחותן של בעיות השינה.

איך מטפלים בבעיות שינה אצל תינוקות?

מרבית ההתערבויות לטיפול בבעיות שינה של תינוקות המתבצעת , בדרך כלל על ייד יועצת שינה, מתבססות על ההורים כ"סוכני השינוי". תפקידה של יועצת שינה לעודד את הורי התינוק להפחית את רמת מעורבותם בתהליך ההשכבה, באופן הדרגתי ובזמן היקיצות הליליות.זאת על מנת לאפשר לתינוק לרכוש את היכולת לרגיעה עצמית. ההתערבות מעודדת את ההורים לשנות את שיטות ההרגעה שלהם, ולסגת באופן הדרגתי  ממעורבותם הפעילה בתהליך ההשכבה ובזמן ההתעוררויות, על מנת לאפשר לתינוק ללמוד להירדם בכוחות עצמו. ההגיון המשותף העומד מאחורי השיטות ההתנהגותיות השונות הוא, שכדי שהתינוק ילמד להרדים את עצמו, הוא זקוק מחד–גיסא לפרק זמן עם עצמו, שבו תהיה לו הזדמנות להרגיע את עצמו, ומאידך–גיסא, ההורה ממשיך להיות זמין עבורו במידה מסוימת, כדי שלא יתעוררו חרדות פריֵדה אצל הילד ו/או ההורה.

שיטות התנהגותיות לטיפול בבעיות שינה

מתוך שיטות ההתנהגות הקיימות לטיפול בבעיות השינה, ידועה במיוחד השיטה  השנויה במחלוקת שזכתה בישראל לכינוי "שיטת חמש הדקות", המבוססת על הרעיון של ביקור מתוזמן בחדרו של התינוק. לפי שיטה זו, ההורה שם את הילד במיטתו בתנוחת שכיבה כשהוא עדיין ער, אך מוכן לשינה, כדי שהתינוק ילמד לקשר בין מיטתו לבין ההירדמות והשינה. לאחר מכן ההורה מונחה לצאת מהחדר, ואם התינוק בוכה, על ההורה לבקרו כל 5 דקות לרגע קצר. המטרה בכניסת ההורה לחדר היא להעניק לילד את תחושת הביטחון שההורה נמצא בבית ולא נטש. אולם על ההורה להימנע מביקור ממושך ומתגמל, שעלול להוביל להתארכות היקיצות. ההורה אמור לנהוג כך גם לגבי ההתעוררויות הליליות. קיימות שיטות הדרגתיות יותר המנחות את ההורים להישאר בשלב ראשון בחדר, אך תוך הקפדה על כך שהתינוק יירדם במיטתו ללא מתן עזרה אינטנסיבית.בכל ההתערבויות ההתנהגותיות מונחים ההורים לשים דגש גםעל השלבים המקדימים לשינה, כמו קביעת טקסי שינה, האמורים לכלול פעילות נעימה ורגועה עם ההורים, שיטות אלו נחקרו במחקר טיפולי בישראל, ונמצא שהן הובילו לשיפור משמעותי ומהיר בדפוסי השינה של התינוקות.